ונקיון בע"מ נ' משטרה ירוקה

החלטה

1.מונחת בפניי בקשה על החזרת תפוס – משאית מ.ר. 49-996-56 [להלן: המשאית] בבעלותה של המבקשת, אשר נתפסה על-ידי מפקח המשטרה הירוקה מר פליקס פיינשטיין ביום 6.12.2011 על-פי סמכותו הקבועה בסעיף 6(2) לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א – 2011.

2.למבקשת, בעלת רשיון עסק למיחזור גזם, קליטה וגריסה, תחנת מעבר שפועלת בטייבה. על תחנה זו הוטל צו סגירה מנהלי ביום 15.12.2011 נוכח הפרות ושריפות שנתגלו במקום, הוגשה בקשה להורות על ביטולו – אך בקשה זו נדחתה בהחלטה מפורטת של כב' סגן הנשיאה גולדס, מיום 22.12.2011 (צ"מ 30076-12-11). בחלקה סמוכה לתחנת המעבר קיימת מחצבה – כאשר על-פי טענות ב"כ המשיבה, נסח טאבו וחומר החקירה בתיק מבססים כי מדובר בשטח שהוא ברשות הרבים, אינו שייך למבקשת ו/או למנהלה ואין בו שער. למשך תקופה ארוכה המבקשת ומנהלה מעבירים מתחנת המעבר גזם לשטח המחצבה ומטמינים אותו שם, כאשר הדבר נעשה ללא רשיון וללא תשתיות מתאימות. יצויין, כי ניתן צו ניקוי למחצבה לאחר תפיסת המשאית – ביום 15.12.11.

3.לטענת ב"כ המשיבה, ביום התפיסה – 6.12.11 – נצפתה המשאית על-ידי מספר פקחי המשטרה הירוקה כשהיא יוצאת מתחנת המעבר, מובילה גזם ומשליכה אותו במחצבה. הוצגו לעיוני תמונות הגזם, אך ב"כ המשיבה הדגישה בעיקר את טענתה כי המדובר באתר פיראטי, אשר פועל ללא רשיון. הפקחים ניסו לתפוס את המשאית והתפתח מרדף תוך שהמפקחים כורזים לעצור, אך המשאית לא עצרה, פגעה ברכבים מטעם המפקחים ובסופו של דבר נמצאה נטושה בטייבה. לאחר מכן, זומן בעל החברה לחקירה, הוא נשאל מי נהג ברכב, ולמעשה עד היום מתחמק מלמסור מידע באשר לזהות הנהג במשאית. במקביל לחקירה זו, מתנהלת גם חקירה במשטרת ישראל.

4.לטענת ב"כ המבקשת, נרכש שטח קרוב לתחנת המעבר על-מנת ששם יישפך הגזם השרוף, והדבר היה בידיעת המשיבה; שטח המחצבה הינו סגור ומגודר; פעולות המבקשת נעשו בידיעה תוך הכרה של גורמי אכיפה וגורמים עירוניים, כאשר המדובר במבקשת המשתפת פעולה, מוסרת מידע, מעוניינת בתיקון ליקויים, והשתלשלות העניינים מעידה על "תפירת תיק" למבקשת. על כן, לטענתו, תפיסת המשאית נעשתה שלא בסמכות, ויש להשיבה לבעליו, באשר היא חיונית לעבודה השוטפת של המבקשת.

ב"כ המשיבה מתנגדת נחרצות להחזרת התפוס, והוסיפה כי המדובר במבקשת שהיא, אמנם, ללא עבר פלילי, אך אין המדובר באירוע חד-פעמי אלא במצב נמשך, ועל כן התפיסה דרושה לצורך מניעה; כל עוד החקירה נמשכת ולא ברורה זהותו של הנהג, אין מקום להחזרת התפוס; בסוף ההליך, כאשר מתוכננת הגשת כתב-אישום, יתבקש חילוט המשאית. עוד הדגישה, כי התנהלותו של בעל החברה אינה מאפשרת ליתן במבקשת אמון – תנאי בסיסי שאינו מתקיים על-מנת שניתן יהיה לשקול חלופת תפיסה.

5.עיינתי בחומר החקירה שהצטבר בשני קלסרים. שוכנעתי, כי אכן קיימות תשתית ראייתית המבססת כי המחצבה הינה בגדר רשות הרבים ו"אתר פיראטי" שהוקם, וכי התשתית הראייתית קושרת את המשאית לעבירות שבוצעו בארוע הספציפי אשר הביא לתפיסתה. עוד שוכנעתי, כי אכן, לכאורה, התפתח מרדף לאחר שהמשאית נצפתה שופכת גזם במחצבה, כשבמהלך המרדף נהג המשאית סיכן את המשתמשים בדרך תוך שהוא מתעלם מהכריזות החוזרות לעצור. כמו-כן, עיון בחומר החקירה מעלה, כי הבעלים של המבקשת ונחקרים נוספים מתחמקים מלמסור את שמו של נהג המשאית, כשזהותו לא ידועה עד היום – וזאת למרות שהמדובר במשאית היחידה מסוגה בחברה.

6.בחומר החקירה קיים תיעוד על הפרות לכאוריות נוספות, אשר עדיין נחקרות, ומקבלת אני את הטענה כי החזקת התפוס דרושה לצורך מניעה. בנוסף, מעיון במכלול החומר, לצד התנהלות הבעלים של המבקשת, בין השאר בכל הקשור לשאלת זהותו של הנהג – מקבלת אני את גישת ב"כ המשיבה, כי לא ניתן ליתן אמון, בשלב זה, במבקשת ו/או בבעליה ולהורות על החזרת המשאית, גם לא בכפוף לערובות כספיות. במציאות החדשה שנוצרה, לא ברורה לי מידת הנזק שתיגרם לעבודה השוטפת של המבקשת עם המשך תפיסת המשאית אך ייאמר, כי החלטתי זו עומדת בעינה גם בהנחה שייגרם נזק ממשי לעבודה השוטפת ולפגיעה בפרנסתו של הבעלים.

7.אשר על כן, בשלב זה, אני דוחה את הבקשה להחזרת התפוס – המשאית.

8.המזכירות תעביר ההחלטה בדחיפות לב"כ המבקשת – עו"ד בנדר ולב"כ המשיבה – עו"ד אונקין ושפירא. ב"כ המשיבה מוזמנת למזכירות לקבל את חומר החקירה חזרה לידיה.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ב, 25 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: